תייר נ' מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.המדובר בתובענה בגין נזקי גוף, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") שהגישה התובעת, ילידת 24.12.1983, כנגד הנתבעים, בגין שתי תאונות דרכים שאירעו לה בעת היותה חיילת בשירות סדיר בצה"ל.

2.ביחס לתאונה הראשונה שהנתבעות בהקשר אליה הן הנתבעות 1 ו- 2 ,הגיעו הצדדים לכלל הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בחודש דצמבר 2011 ופסק הדין הנוכחי – עניינו בתאונת הדרכים השניה שהנתבעות בהקשר אליה – הן הנתבעות 3 ו- 4.

2.1בעת התאונה השניה, שארעה ביום 22.8.03 (להלן גם: "התאונה"), הייתה הנתבעת מס' 3 הנהגת והבעלים של רכב מסוג טויוטה בעל מס' רישוי 63-232-19 (להלן גם: "הרכב") והתובעת ישבה ברכב כנוסעת.

2.2הנתבעת מס' 4 ביטחה את הנתבעת מס' 3 בגין השימוש ברכב, בעת קרות התאונה, עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל – 1970 ועפ"י חוק הפלת"ד והנפיקה פוליסה ותעודת ביטוח שהייתה בתוקף במועד התאונה.

3.במועד התאונה, בשעה 11:45 או בסמוך לכך, הבחינה נהגת הרכב, הנתבעת מס' 3, לפתע, באי-תנועה, במחלף חבצלת בדרך לכפר ויתקין, וכדי שלא לעלות עליו סטתה שמאלה, איבדה שליטה על הרכב והוא התהפך.

3.1הרכב הוכרז כ"אבדן מוחלט".

4.כתוצאה מן התאונה נחבלה התובעת – כעולה מכתב התביעה – בגופה, בתוך חלל הרכב, ראשה הועף בעוצמה קדימה ואחורה והיא ספגה מכות חזקות בחלקי גופה השונים, אך בעיקר בראשה, בקרקפת, בעורף, בזרוע, באמה ובמרפק וכן בעמ"ש הצווארי, הגבי והמותני.

4.1לאחר התאונה פונתה התובעת לחדר המיון של המרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה, שם נבדקה, טופלה טיפול רפואי ראשוני – ובין היתר אובחנו נפיחות באזור הטמפורלי משמאל, שתי לצרציות בקרקפת ורגישות בעמ"ש הגבי העליון.

4.2בתום הטיפול הרפואי שוחררה התובעת לביתה עם הוראות למנוחה, טיפול אנלגטי וסימפטומטי לשיכוך כאבים והמשך מעקב וביקורת אצל רופא אורטופד צבאי.

5.לטענת התובעת, היא המשיכה לקבל טיפולים רפואיים, אך המשיכה לסבול מפחדים וחרדות, "פלאשבקים" של התאונה, סחרחורות, כאבי ראש ומכאבים ומגבלות תנועה בעורף משמאל, באמה ובמרפק ימין, עמ"ש הצווארי, הגבי והמתני – בעטיים אף הופנתה, ע"י הרופא הצבאי, לחדר המיון של המרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, שם נבדקה, טופלה וממצאי הבדיקות האורטופדיות איבחנו רגישות צווארית עם מגבלות בהנעת הצוואר ושפשושי עור בגפיים.

6.מבית החולים שוחררה התובעת עם הוראות למנוחה במשך 5 ימים, נטילת משככי כאבים והמשך מעקב אורטופדי.

6.1התובעת ביצעה גם טיפולים פיזיותרפיים.

6.2בהמשך, בשל ממצאי בדיקות נוספות, סופחה התובעת לר"מ 2 ונבדקה שוב במרכז הרפואי איכילוב.

7.לטענת התובעת, היא סבלה, כתוצאה מן התאונה, משך תקופה ארוכה מסחרחורות, כאבי ראש, תופעות פוסט-טראומטיות ומכאבים ומגבלות תנועה בזרוע ימין ובעמ"ש הצווארי, הגבי והמתני; התקשתה בביצוע פעולות פיזיות הן בצבא והן בביתה – בשעה שעובר לתאונה היא היתה בריאה בגופה ובנפשה (למעט נזקיה מן התאונה הראשונה), שירתה בצה"ל ותפקדה ללא כל הפרעות.

8.לטענת התובעת, היא הפכה, כתוצאה מן התאונה, למוגבלת בחייה, פחתו הנאותיה מן החיים ופחת גם כושר עבודתה.

9.לטענת התובעת, היא נאלצה להוציא כספים על רכישת תרופות, נסיעות לבדיקות וטיפולים – זאת מלבד הפסדי השכר הפוטנציאליים שנגרמו לה ולעזרת הזולת לה נזקקה.

10.לטענת התובעת, היא השתחררה מצה"ל כ- 4 חודשים לאחר התאונה ובשל התאונה נבצר ממנה להשתלב במעגל העבודה מיד לאחר שחרורה, כפי שעושים זאת מרבית המשתחררים מצה"ל.

11.התובעת לא עתרה למנות לה מומחה רפואי מטעם בית המשפט ובתחשיב הנזק שהוגש מטעמה לבית המשפט, לצרכי פשרה, היא עותרת לפצותה, בגין נזקיה כתוצאה מן התאונה בסך של 24,883 ₪, בהתאם לפירוט כדלהלן:

11.1הפסדי שכר (לעבר) - 3,000 ₪